קריירה

אז מה עושים בעולם עבודה מוטרף כזה? הולכים עם המטורפות והופכים אותה ליתרון: אם אי אפשר להיצמד ל"רחם ארגונית חמה" 40 שנה- נהנים מחופש ומבחירה תעסוקתית חוזרת ונשנית. מן הפוך על הפוך כזה...אם ארגונים הפסיקו לקחת אחריות על קריירות העובדים שלהם- עובדים ייקחו אחריות על ניהול ופיתוח הקריירה האישית שלהם. אם אי אפשר להתמיד באותו ארגון המון זמן- כל מעבר יהפוך להזדמנות להשתלב בתפקיד אטרקטיבי יותר (אטרקטיבי = תפקיד שבו אהנה ויגרם לי סיפוק וכיף – כן יש דבר כזה! אוכל לבטא את האיכויות התעסוקתיות של במלואם ואהנה מסט תגמולים טוב יותר). כל כך הרבה אנשים סובלים בעבודתם. כל כך הרבה אנשים קמים לעבודה בלי שיר בלב. יותר מידי אנשים אינם מביאים לביטוי את האיכויות הייחודיות שלהם בעבודה. אז למה שלא לפעול בגישת הפוך על הפוך- אם אין יציבות וביטחון תעסוקתיים יש חופש בחירה מחודש למצוא ולהשתלב במשרה ובארגון טובים יותר. הגישה "המטורללת" הזו מחייבת שינוי רציני מאוד: היא מחייבת לקחת אחריות אישית על ניהול הקריירה האישית שלכם. היא מזמינה אתכם להתייחס לעצמכם כיחידה עסקית מתפתחת. שם המשחק הוא איכות השורות ברזומה שלכם. השורות המצטברות ברזומה שלהם מצביעות על איכות היחידה העסקית ששמה אתם... אל תמסרו לארגונים את האחריות לפיתוח הקריירה שלכם- הם עלולים ברמת סבירות גבוהה, לאכזב אותכם, לא מתוך רוע, אלא מתוך נסיבות העולם הדינאמי שבו הם פועלים. כל תפקיד שתבחרו מחייב בדיקה מעמיקה – האם הוא חיוני, איכותי וטוב לפיתוח "היחידה העסקית" ששמה אתם ומה תהיה תחנת הקריירה הבאה שלכם. כן, בוחרים ומשתלבים היום וכבר מתחילים לחשוב ולעצב את ההמשך. בחירות תעסוקתיות מעצבות לעיתים את ההתפתחות העתידית של הקריירה שלכם ולא תמיד אתם מודעים לכך. נתקלתי ביותר מדי אנשים שהקריירה שלהם ניהלה אותם והם היו במידה גדולה מידי קורבנות של נסיבות מבלי שהם טרחו לנסות להשפיע ולכוון את הקריירה שלהם. נדגים לשם המחשה : אתה נמצא בתחנת מעבר בקריירה האישית שלך. התמחית עד היום בתחום הפיתוח הטכנולוגי. אתה משתלב מחדש בתחום הפקת האירועים. אני מקווה שברור לך ששנתיים מהיום אתה פאסה בתחום הטכנולוגי. עלית על רכבת חדשה- איתה כנראה תתפתח, אלא אם לא יהיה כיוון התפתחות מקצועי רציני בחיי הקריירה שלך בכלל ותתנהל כמו סוג של שבשבת תזזיתית. במקרה כזה- אל תבוא בטענות בעוד 20 שנה כשתמצא עצמך חסר רקורד תעסוקתי בהיר, מבוסס, מקצועי, על ליבת התמחות פרופסיונאליות ברורה. אז תתקשה כמובן למצוא משרות מתגמלות ותתקשה לפתח ולהנות מפרותיה של קריירה מקצועית שהתפתחה והתבססה היטב.

אם כן שם המשחק הוא לקיחת אחריות על ניהול ופיתוח קריירה מקצועית אישית. מידי פעם, בתחנות קריירה שנקרות בדרכינו- ראוי לעצור ולבדוק- איך התפתחנו עד היום, מה צברנו, היכן נרצה להתפתח בהמשך וליישם זאת. את התהליך הזה כדאי לעבור עם מאמן קריירות.

מישהו מקצועי, מיומן ומנוסה שידע לשאול את השאלות הנכונות, לעורר מחשבות ורעיונות, לאתגר את מוחו של המאומן כך שתדעו לקבל החלטות נכונות ויהיו לכם הכלים ליישם אותם. ניסיוני מצביע על כך שכדאי מאוד להיזהר מעצות חינם. יושבים עם החברה ומתלבטים על עתיד מקצועי ומתברר שלכולם יש רעיונות ודעות - "כדאי לך להשתלב במלונאות", "למה שלא תתפתח בתעשייה". נותני עצות אלו מדברים אל עצמם ולא אליכם... היכולות האמפטיות של בני האדם נמוכות שזה לפעמים פשוט מביך.

כל מפגש אנושי מעורר אותי מחדש ובשילוב מומחיותי הרחבה וניסיוני העשיר אני מסוגל לעזור לאנשים לעורר מחשבות ורעיונות במוחותיהם. יש בסביבה התרבותית שלנו יותר מדי "מדכאי ביטוי עצמי". אנחנו עתירי "גנים פולניים". אנחנו פוחדים מדי משינוי, אנחנו עתירי דאגות, אבל מגיע לנו לחיות טוב. מגיעים לנו חיים פוריים, יצירתיים ומשמעותיים. אפשר לבטא יותר טוב את האיכות התעסוקתית של כל אחד מאיתנו. שם המשחק הוא איכות "השלם"- ההתאמה בין תשוקותיך, איכויותיך והתגמולים שתרצה להשיג לבין האפשרויות הקיימות בשוק העבודה. אפשר לשפר את איכות "השלם". תהליך המיקוד התעסוקתי באימון יוצר: חיבור בין רצונות ("תשוקות"), יכולות ("איכויות") ותגמולים רצויים לבין האופציות המוצעות בשוק עבודה דינאמי, תזזיתי, ותוסס.

שיווק אישי זה לגרום למראיין (או לשותף לשיחה העיסקית) שאתה האיש המתאים ביותר לתפקיד. שאתך הפירמה תתפתח, שאתך העסקים ימריאו. כדי שזה יקרה – נדרש מיקוד בצפיות המראיין – או המעסיק הפוטנציאלי שלך. במוח המראיין יש רשימת צפיות וירטואליות לגבי ממלא התפקיד.

מועמד שיצליח לסמן כמות(+) גדולה יותר ליד רשימה זו יזכה בתפקיד..

 הטעות הנפוצה של המרואיינים – היא המיקוד שלהם בעצמם ולא במראיין שלהם. יושבים אנשים נהדרים, מקצועיים, ומנוסים ומסבירים בצורה לא מודעת כמובן למראיין למה הם רוצים לעבוד אצלו ולמה מתאים להם לאייש את המשרה. הם רק לא יודעים שהמראיין אומר לעצמו: "תגיד, אני נראה לך כמו שרות סוציאלי?" אנחנו נראים לך פילנתרופים?" "האם אנחנו מגשימי החלומות שלך?" – ספר למה לנו כדאי להעסיק אותך ולא למה לך כדאי להיות מועסק אצלנו. ספר מה יצא לנו ממך ולא מה יצא לך מאיתנו. אני מקווה שמשחק המילים של המשפט האחרון מבהיר את השינוי התודעתי העמוק שצריך לבצע במוח. שיווק זה לא משחק טקטי של מתן תשובות "נכונות". שיווק זו תפיסה אסטרטגית של תוספת ערך ייחודית שאתה מסוגל להעניק לארגון ולמשרה שבה תרצה להשתלב. שיווק זו ההזדמנות שלך לבדל ולייחד את עצמך מהמתחרים האחרים על התפקיד ולשכנע את המראיין שאתה הכי מתאים ואתך הוא ישגשג.

כדי שתצליח להיות ממוקד בראיון – תצטרך להכין תשתית של מידע מעמיק על הפירמה, על התפקיד ועל המראיין. יש לי קונספט ברור, מבוסס על שנות ניסיון רבות, של איך לזהות את צפיות המראיין מממלא התפקיד. איך לאסוף מידע ממקורות רב-תחומיים ואיך להיערך היטב למפגש. אין תחליף להכנה ולהערכות מעמיקים. זמנם של החלטוריסטים עבר. השוק מקצועי יותר, רווי אנשים טובים ומוכשרים שצמאים להשתלב ולהתפתח בשוק. יש תחרות עזה על איוש משרות טובות. המתחרים על איוש המשרות טובים יותר והמעסיקים מקצועיים יותר. ולכן שיווק אישי זה עניין מקצועני לחלוטין ונדרש לצורך איוש משרה מבוקשת.

שלא נתבלבל – שיווק אישי זה לא הפרזה. זה לא המצאות וסיפורים. זה לא חצאי אמיתות. שיווק אישי זה עניין של ליטוש ומיקוד. מיקוד וליטוש. שיווק זה לעבור מ- sale ל- up sale . במושגי מכירות sale = מוצרי me too – גם אני נמצא על המדף ורוצה להימכר. אלה מוצרים בלי ייחוד, בלי ערך מוסף, בלי בידול ובולטות. אין סיכוי למוצרים כאלה כיום. המדפים מתפוצצים מהיצע של מוצרים. גם התחרות על המשרות עזה. up sale זה סיפור אחר. ב- up sale המוצר מייחד ומבדל את עצמו מהמתחרים על המדף. הוא גם מייצר בולטות אחרת – סיכויי מכירתו המריאו לשמיים. כך גם בשיווק אישי – זה עניין של בידול וייחוד. למה כדאי לכם לאייש את התפקיד דווקא איתי. איזה ערך ייחודי אוכל להוסיף לכם בפירמה ובתפקיד.

כדי שזה יקרה צריכים להתקיים מספר תנאים:

1. צריך לאסוף מידע מעמיק ולזהות צפיות מעסיק.

2. מוכרחים להצטייד בפרזנטציה אישית ממוקדת ומנצחת. כמעט כל מפגש מתחיל בשאלה "ספר לי על עצמך". זו הרמה להנחתה. הזמנה לפרזנטציה. צרה היריעה ולא אוכל להרחיב – אך שוב – יש בידי קונספט מנוסה של גיבוש פרזנטציה אישית טובה שתתבסס על מרכיבי הבהירות והמיקוד ותצליח למצב אותך תוך 60 שניות במוח המאזין. צריך לזכור שהרושם הראשוני מתגבש בדקות גורליות אלה. רמת הסקרנות בשיאה – מדובר בתחילת פגישה בין אנשים שטרם נפגשו והשאלה שנשאלה פתוחה – כל מה שתאמר לגיטימי. אי אפשר להחמיץ הזדמנות פז שכזו ושם המשחק ברור: מיצוב ראשוני במוח המאזין. מיצוב על פי הדרך שאתה תחליט – על פי הדרך הכדאית – מבוססת על עקרון המיקוד. עסקת למשל, ב2-3 עוגני קריירה עד היום – הדרכה, תפעול ומכירות. אתה מועמד לתפקיד באוריינטציית תפעול – מינון הסקירה ישתנה כך שהתפעול יבלוט ויהדהד בשיחה. פרזנטציה איננה סקירה כרונולוגית. היא לא "חיים שכאלה" – פרזנטציה היא מכשיר שיווקי חיוני וחשוב!

3. מוכרחים להצטייד בבנק סיפורים על יוזמות (highs ) שנקטת ובעיות (lows ) שהתמודדת אתם. מוכרחים להצטייד – לא כי מראיינים שואלים "ספר לי על יוזמה ייחודית, או על החותם שהטבעת בתפקיד", אלא בגלל סיבה מהותית הרבה יותר: המוח של בני האדם זוכר רק צבעים ותמונות – ככל שתהיה מתוחכם יותר ותשתמש במילים גבוהות ומשפטים מורכבים יזכרו אותך פחות. אתה רוצה להישאר במוח של המאזינים שלך – תמחיש ותדגים מסרים. לכן הכנת בנק סיפורים היא בעיני הכנה אסטרטגית מהותית.

4. מוכרחים לתת משקל רב למרכיבים הלא מילוליים של הראיון (שפת הגוף). לצערי אין מספיק מודעות וקשב לנושא בתרבות המערבית, אף שהם עולים בהתמדה. עדיין יותר מדי אנשים אינם מודעים ואינם קשובים לערוצים הלא מילוליים של תקשורת בין אישית, אף שהם משפיעים יותר ממה שאתם מעריכים. כששני אנשים נפגשים ומנהלים דיאלוג יש את "מה" הם אומרים (מסר מילולי) ויש את הערוץ של "איך" הם אומרים (שפת הגוף). הרושם הכולל מבוסס על מרכיבי האיך והמה. המשקל של ה"איך" – גבוה ממשקל ה"מה". אני יודע שזה מפתיע, אפילו מעצבן (אולי נשלח סטנדאפיסט טוב או פנטומימאי במקומנו...) ההסבר שלי למשקל הגבוה של שפת הגוף הוא פשוט: אתה יושב מול מישהו עצור, קפוא, מונוטוני וחסר הבעה – האם אתה מסוגל להחזיק קשב לאורך זמן? נדמה לי שלא. וההפך – אתה יושב מול אדם אנרגטי, מלא חיוניות, מימיקת פניו פתוחה, עיניו בורקות, חיוכים במידה, ידיים בתנועה – אתה מסוגל להשתעמם בחברתו? נדמה שלא – רמת העניין והקשב שלך תשמר גבוהה. ובכן שפת הגוף היא המצע או התשתית למסר המילולי. שפת גוף היא "דלת וירטואלית" למוח המאזין. עם שפת גוף דלה – הדלת תישאר נעולה – לא יועילו המסרים האיכותיים. עם שפת גוף עשירה – הדלת תפתח והמסרים ישתלו במוח. ההסבר הנוסף למשקל הגבוה של שפת הגוף גם הוא פשוט והגיוני – כל פעם שקיימת סתירה בין מילים לבין איך הן מוגשות – אנחנו מאמינים לאיך. אתה מדבר על יוזמה וחדשנות ושפת הגוף משדרת שעמום ועייפות – המאזין לא ייתן אמון במילים. באינטואיציה אנחנו יודעים היטב שהגוף אינו משקר. המילים הן סוג של תעתוע שהמוח שולט עליו – הגוף לעולם אינו משקר.

לא מעט מעמיתי מציידים את נועציהם בעצות טכניות איך לשפר את שפת הגוף שלהם. אני נזהר מטכנולוגיה של שפת גוף. ניסיוני מצביע שעיסוק טכני ושטחי בנושא גורם לנזק ולא לתועלת. אנשים נראים כמו ליצנים – הם מיישמים תנועות שאינן בטבע האישי שלהם והם כל הזמן עסוקים בגופם. התוצאה על פי רוב איומה. אני מאמין שהגוף הוא ביטוי של הנשמה. לי אין יומרות לטפל בנשמות... אני מציע לתת כבוד לאשיות ולטבע האישי של כל אחד מאיתנו ולא ליישם בצורה טכנית עצות שונות. לדעתי, עצם המודעות לנושא, משפרת את איכות התקשורת הלא מילולית וזה מה שאני עושה בתהליך האימון האישי. אני גם משוכנע שאם מתקיימים תנאים עקרוניים מסוימים, שפת הגוף האישית תהיה במיטבה. התנאים לכך הם:

1. בשלות לתהליך.

2. מוטיבציה גבוהה.

3. תפיסת מסוגלות עצמית גבוהה.

4. הערכות מעמיקה.

5. מצב רוח טוב.

6. הזדהות עם התפקיד/התחום.

ראיון עבודה הינו למעשה, סוג של משחק בין מספר "יריבים" המתחרים על אותו המקום, כאשר רק מי שיודע לשחק את המשחק כהלכה, יכול להיות המנצח בראיון העבודה ולהיות מועמד לעבודה הנכספת.

על מנת לעשות זאת, חשוב להבין את הצד שכנגד, כלומר את הצד שמראיין. מדובר באדם שרואה לראשונה את המועמד, ובמשך שיחה של לא יותר מ 30- 40 דקות עליו להחליט באם מדובר באדם שמתאים לסוג העבודה ולאופי המשרד, והאם כדאי להשקיע באותו האדם זמן ומשאבים על מנת להטמיעו בארגון ובעבודה הדרושה.

ניתן רק להניח את שיעור הנזק הרב אשר יגרם לארגון , במידה ויבחר לתפקיד מועמד שאינו מתאים לכך, ככל הנראה בגלל ראיון עבודה לא מוצלח של המראיין.

זוהי הסיבה בגינה מראיינים יעשו מאמצים עילאיים על מנת להוציא ולקבל מן המועמד את מירב הפרטים אשר יכולים להיות רלוונטיים עליו.

זוהי הסיבה בגינה מראיינים אשר נוקטים בשיטות פסיכולוגיות שונות משתמשים לעיתים רבות בטריקים (לגיטימיים), ושואלים לא אחת שאלות אשר נשמעות מוזרות למרואיין, זאת על מנת להשיג את מטרתו. אם כן , יש להתכונן כהלכה לפני ראיון עבודה על מנת לצלוח אותו היטב ולצאת ממנו, בסופו של דבר, עם הג'וב הנכסף.

על מנת להתכונן כהלכה לראיון עבודה, מומלץ לנסות ולאסוף מידע רב ככל הניתן (באמצעות אינטרנט, עיתונים, מכרים וכו') על אותו מקום עבודה ועל התפקיד. אפשר גם לבקש מהאדם שהזמין לראיון לספר בקצרה על החברה ותפקידיה. הכנה מסוג שכזה תיתן יתרון רב על פני מועמדים אחרים שלא ביצעו זאת.

5.5.2 דוגמאות לשאלות נפוצות בראיון עבודה

להלן מספר שאלות החוזרות על עצמן בדרך זו או אחרת, ברוב ראיונות העבודה. לעתים הן נראות פשוטות, לעתים מביכות ולעתים אפילו מתסכלות. בכל מקרה, חשיבות רבה להן בגיבוש דעתו של המראיין לגבי התאמת המועמד לתפקיד המוצע, או לעתים לתפקיד אחר אשר לא פורסם, אך המראיין יודע אודותיו.

מטרת השאלות להיווכח במידת העקביות של המרואיין, ברמת סבלנותו לגבי שאלות "בלתי נעימות", ביכולת השיח שהוא מסוגל לפתח, ברמת הביטחון העצמי שלו, בערכים החשובים לו, באמונות שהוא דבק בהן ועוד.

לכן – השתדל להכין את עצמך במידת האפשר,לבוא במיטבך ולענות ביושר.

שאלות בפתיחת הראיון :

ספר לי בכמה מילים, על עצמך...

מה אתה יודע על חברתנו ?

מהן תכונות האופי שלך, העושות אותך מתאים לתפקיד המוצע?

ציין נקודת חוזק ונקודת חולשה בעבודתך.

כיצד התכוננת לראיון הזה?

שאלות הנוגעות לעבודות קודמות:

תאר במשפטים ספורים את החברה האחרונה בה עבדת.

מה היה תפקידך האחרון ?

מה היה התפקיד שפחות אהבת? מדוע?

מה אהבת בעבודה?

מה אתגר אותך בעבודה?

מה התחום החזק שלך? במה אתה טוב?

מה אינך אוהב בעבודה? מה מפריע לך?

מה מלחיץ אותך בעבודה? מדוע? איך אתה מתמודד עם זה?

מהי סביבת העבודה והתפקיד האידיאליים עבורך?

מדוע החלטת לעזוב את מקום עבודתך הקודם?

תאר מצב בו ביית יצירתי וכיצד זה בא לידי ביטוי?

 שאלות הנוגעות להשכלה :

מדוע בחרת ללמוד במוסד הנ"ל ולא באחר?

האם היית מרוצה מהישגיך ?

מדוע בחרת בתחום לימודים זה?

מה היו האלטרנטיבות שעמדו בפניך?

האם היית חוזר היום בדיוק על אותה בחירה?

איזה תלמיד היית בתיכון?

שאלות הקשורות לעבודה עם חבריי צוות :

עם אילו אנשים אתה אוהב לעבוד?

עם איזה סוג של אנשים לא היית מוכן לעבוד?

באילו מצבים אתה בוחר להתמודד לבד?

באילו מצבים אתה נוטה לעבודת צוות?

מה חשוב לך בחברי הצוות שלך?

מה לדעתך, חוות הדעת עליך של עמיתיך לעבודה?

במה התבלטת כחבר צוות?

עם מי קשה לך להסתדר?

שאלות הקשורות לעבודה עם המנהל שלך :

תן דוגמה לחילוקי דעות עם ממונה ישיר עליך  ואיזו עמדה בחרת לנקוט?

מה לא אהבת אצל המנהל האחרון שלך?

תאר את פרופיל הבוס האידיאלי עבורך ?

מה יכול להפריע לך ביחסים עם הממונה עליך?

מה המנהל האחרון שלך לא אהב אצלך?

ספר על ממונה שנהנית לעבוד איתו?

איך הממונה שלך היה מתאר אותך?

מה חשוב לך אצל הבוס שלך?

שאלות הקשורות לעבודה העתידית :

תאר את התפקיד המיועד כפי שהוא מצטייר בעיניך.

מדוע  אתה רוצה בו?

מהן האלטרנטיבות הנשקלות על ידך? יתרונות וחסרונות של כל אחת?

מהם סימני השאלה וההתלבטויות שלך לגבי התפקיד?

מה הציפיות שלך ממקום העבודה ומהתפקיד המוצע?

מדוע לדעתך, אתה מתאים לתפקיד?

מהו הערך המוסף שאתה מביא עימך?

מה מדאיג אותך בלכתך לקראת תפקיד זה? 

שאלות "מתקילות" :

מדוע שנעדיף אותך על פני שאר המועמדים?

מהם תחביביך?

מה אתה עושה בזמנך הפנוי שלא קשור לתחביבים?

מה הדבר שצריך לקרות כדי שתצא משלוות הנפש שלך ?

מה בת זוגתך לא אוהבת אצלך?

איזה ספר אתה קורא בימים אלו?

איזו מתנה היית רוצה לקבל אם היית זוכה בתפקיד?

איזו שאלה לא שאלתי? והיית רוצה שאשאל.

איזה ספר קראת לאחרונה?

לסיום:

זכות המשפט האחרון נתונה לך, לומר את הדבר החשוב בעיניך.

5.5.3 שפת הגוף - מה היא אומרת?

ערב לפני הראיון הגורלי אנו משחזרים במוחנו מונולוג בדבר כישורנו המקצועיים, מכינים תשובות לשאלות צפויות, בוחרים בקפידה את פרטי הלבוש. אך נראה, כי מעטים ערים לתפקיד המפתח שיש לשפת הגוף במסגרת שיווקנו ופרסומנו העצמי.

כולנו מכירים בחשיבות הרושם הראשוני. אנו מגבשים דעה ראשונית אודות הניצב מולנו בתוך דקות ספורות, תוך התבוננות בשפת גופו והבעות ופניו. התדמית שתיווצר לא תהא קלה לשינוי. אומנם תנועות גופנו אינן מאפיינות את כישורנו המקצועיים. אך אודות טמפרמנט, יכולות ניהול והנהגה, יצירת קשרים בינאישיים ונטיות תוקפניות הן יספרו גם יספרו.

האם שפת גוף כה חשובה לצורך קבלת המשרה? יתכן, כי למשרה זוטרה יתקבל כל אדם שיתאים פורמאלית למשרה. אולם לצורך איוש משרה הכרוכה בנטילת אחריות בחברה רצינית לשפת גוף חשיבות לא מועטה.

כך, למשל, אתם עלולים שלא להיתפס כרציניים באם במהלך הראיון תשבו בתנוחה מקופלת, תקישו בעצבנות באצבעותיכם ותסיטו מבט בתגובה לשאלה "בלתי נוחה". לכן, הקדישו זמן לתרגול שפת גופכם, אפילו בבית מול מראה, בכדי להפוך אותת למכשיר שיווק עצמי.

5.5.4 לפני הראיון...

מומלץ להגיע לראיון מספר דקות לפני השעה שנקבעה. זאת לא רק משום ש"דיוק הוא מנימוסי האצולה" אלא גם בכך שחיפזון יביא אתכם לפגישה לחוצים, מזיעים ובלתי מרוכזים. קחו מרווח זמן, הגיעו ברוגע והתרכזו לקראת הראיון המיועד.

העצה להתנהגות היא פשוטה ואוניברסאלית: נהגו במשרד החברה כאילו הנכם חלק מן הצוות, במילים אחרות – בביטחון, מעט בשחרור, אך מבלי להפגין סחבקיות או התנשאות. משהתבקשתם להיכנס לחדר המראיין, אין צורך לדפוק בדלת או להציץ במבט שואל – המראיין עלול לפרש זאת כביטוי לחוסר ביטחון עצמי. מסיבה זהה הימנעו מלשאול היכן תוכלו להתיישב. פשוט תפסו כיסא פנוי בסמוך לשולחן המראיין. אל תתביישו להעתיק את מיקום הכיסא למקום הנראה לכם כנוח יותר לפיתוח דו-שיח בונה.

5.5.5 נימוס, נימוס ושוב נימוס!

עם כניסתכם למשרד המראיין השתדלו לשמור את ידכם הימנית פנויה לצורך לחיצת היד. בלתי אפשרי להפריז בחשיבותה של לחיצת יד נכונה בפגישה ראשונה, ולא בכדי יועצי תדמית מקדישים לה תשומת לב. זכרו, היוזם ללחיצת יד יהיה הצד הבוגר או הבכיר יותר. כך, בראיון העבודה היוזם יהיה המראיין. לחצו את ידו לא בחוזקה אך לא בעדינות יתרה. באם כף ידכם מזיעה – תוכלו לאחוז מספר דקות לפני הכניסה לראיון בקבוק מים קרים. וכמובן – אל תנגבו את ידכם בבגד בטרם תושיטו אותה לבן שיחתכם.

5.5.6 מי השולט?

כמי שנמצא בשטחו של המראיין - השתדלו להימנע מתנוחות "מפקד" האגרסיביות כגון ידיים על המותניים או מאחורי הגב וכד', עצה זו אקטואלית בעיקר לאלו מאיתנו, הרגילים לנהל. כן מומלץ להימנע משילוב ידיים מאחורי הראש והנחת קרסול על ברך הרגל השנייה, שכן אלו הן תנועות שליטה. התיישבתם על כורסא רכה? אל תתבעו בתוכה. תנוחת שכיבה תתפרש, יתכן, כזלזול במראיין.

מאידך, גם שפת גוף המשדרת כפיפות, חולשה ומוכנות לכל ויתור עלולה להוביל לתוצאה שלילית. נחיתה הססנית על קצה הכיסא תתיר רושם של נחיתות. תנוחה סגורה (כמו שילוב ידיים על החזה) עלולה לעורר זלזול וסלידה, שהרי בנוסף לחוסר ביטחון, התנוחה מאופיינת הסתרת אמת.

5.5.7 ידיים למעלה, על הראש...

תסכימו שדובר, הנוטה להרבות בתנועות ידיים, מעצבן? אל לנו לנהוג בדרך דומה (תנועות ידיים תכופות, משחק בחפצים או בלבוש שעלינו במצבי לחץ). שפת גוף זו משדרת עצבנות ומסיטה את תשומת לב המראיין מתוכן השיחה. לחלופין, שפת גוף מעודנת תכנה למילים עוצמה ותציג את הדובר באור חיובי ביותר אך חשוב שתמחישו את דבריכם עם ידיכם ולא תדברו כשידיכם שמוטות.

לכן, השתדלו לשמור את כפות ידיכם בתוך שדה ראיית המראיין.כף יד, המתחבאת בתוך כיס המכנס היא סימן לכוונות נסתרות וחוסר-אמינות. כך גם נגיעות תכופות בשיער או פנים עלולה להיתפס כניסיון להתחמק משאלה לא נוחה, ואילו חסימת פה במהלך שיחה – מהווה סימן לשקר.

5.5.8 אמצו מסכת "האיש המוצלח"

מושג מעולם הפסיכולוגיה "נבואה שמגשימה את עצמה" רלוונטי גם לשפת הגוף. שכן, קיים יחס גומלין בין שפת גוף למצב הנפשי. גם אם אתם חוששים, ומדוכדכים – אימצו שפת גוף, תנועות ונגינת קולו של מי שנתפס בעיניכם כאדם מאושר ומוצלח. זכרו – מה שתשדרו כלפי חוץ ישאיר את חותמו גם עליכם.

אז....בהצלחה בראיון!

5.5.9 קורות חיים - פורמט מנצח!

חשוב לעבוד לפי פורמט קורות חיים סטנדרטי ומקובל. זה מקל על מי שקורא את קורות החיים שלך לאתר נקודות שהוא רוצה לברר וגם מראה על רצינות וסדר מצדכם. זכרו שמנהלת משאבי האנוש שקוראת ברגע זה את דף קורות החיים שלכם, עברה על ארבעים דפי קורות חיים ביום זה, ואם היא לא תדע למצוא במהירות היכן למדתם שזה מבחינתה אולי הקריטריון הכי חשוב, היא עלולה פשוט לעבור לדף המועמד הבא.

אז מהו פורמט קורות חיים מקובל:

 פורמט קורות חיים כולל את החלקים הבאים:

• פרטים אישיים

• השכלה

• שרות צבאי או שירות לאומי

• עבודה וניסיון מקצועי

• שליחויות והתנדבויות (אופציונאלי)

• שליטה במחשבים (אופציונאלי לבד או כחלק מ"שונות")

• שפות (אופציונאלי לבד או כחלק מ"שונות")

• שונות

• תמצית

 נפרט בהרחבה על כל חלק וחלק

 פרטים אישיים 

מטרת חלק שהוא תמיד הראשון בפורמט קורות חיים, לספק "תעודת זהות" מהירה עליכם ודרך ליצירת קשר

שם: כאן עליכם לתת שם מלא

תאריך לידה

נהוג לרשום תאריך לידה באנגלית. אתם יכולים לצרף (לא במקום) תאריך עברי אם אתם שומרי מסורת וזה חשוב לכם

ארץ לידה

אם בשדה זה רשמתם ארץ אחרת מלבד ישראל, עליכם להוסיף תאריך עלייה לארץ.

תאריך עלייה לארץ

בשדה זה רשמו תאריך עלייה לארץ. אין טעם בשדה זה אם אתם ילידי הארץ.

כתובת

שימו לב ששדה זה ישמש להתייחסות מקום העבודה שיודע כי הוא נדרש לשלם לכם הוצאות נסיעה. אם אתם מגישים מועמדות למשרה במיקום מרוחק, ציינו במכתב המקדים כי אתם מוכנים לנסיעות (כדי לא להרתיע את מקום העבודה הפוטנציאלי).

קשר

בשדה זה רושמים מספר טלפון בבית ונייד וכתובת דואר אלקטרוני. אם קורות החיים שלכם דלילים, אתם יכולים לפצל שדה זה לשניים או שלושה שדות כדי "לתפוס מקום בדף".

מצב משפחתי

אפשר להוסיף אך לא חובה. מי שנשוי עם ילדים הדבר לרוב מעיד על מחויבות שלו לעבודה מאחר ויש לו כנראה משכנתא על ראשו ולכן מעסיקים מעריכים שיהיה שקול ולא יעזוב עבודה במהירות רבה. מאידך הורה לילדים ובמיוחד אם, יכולים להניח כי זמנו מוגבל ולא יעבוד עד שעות מאוחרות מדי כשגרה (מה שלצערנו הכרחי בחלק מהעבודות). 

 השכלה

 שדה זה מתאר השכלה תיכונית ואקדמאית. אם אתם בוגרי דוקטורט, אין טעם לספר שלמדתם במגמה ריאלית בתיכון, זה ייראה כחוסר הבדלה בין עיקר לתפל. אם אין לכם השכלה אקדמאית, ציינו כאן את ההשכלה התיכונית שרכשתם ובכלל זה קורסים שונים שלקחתם (יש הנוהגים להפריד בין השכלה בשדה אחד, וקורסים בשדה אחר, וזה לגיטימי בהחלט).

הפורמט המקובל לפורמט קורות חיים, הוא ציון שנים מימין לפי המאוחר קודם (התואר השני לפני התואר הראשון) ומשמאל סוג התעודה והמוסד ממנו נלקחה:

שנת התחלה-שנת סיום     תואר/תעודה, מקום הלימודים.

למשל:

2001-2004  תואר ראשון בכלכלה ומנהל עסקים. האוניברסיטה העברית.  

שרות צבאי

ציינו את השנים שבהן שירתתם מימין בדומה לדרך הצגת מקומות עבודה קודמים. ציינו יחידה או חייל אם היחידה סודית ותפקיד. וסיימו בדרגה במילואים או בשחרור (ציינו הדרגה הגבוהה יותר). אם עברתם קורסים שונים ובדגש על קורסים פיקודיים, ציינו אותם כאן שכן הדבר מעיד על מנהיגות ויכולת ניהול שרלבנטיים באזרחות.

למשל:

2007- 2009 מדור נפקדים, חיל הים – אחראית מבנה ודיור קצינים. שחרור בדרגת סמלת  

 עבודה וניסיון מקצועי

זהו השדה החשוב ביותר לרוב המועמדים והינו הבסיס לכל פורמט קורות חיים. ישנם מספר אופנים מקובלים לכתיבת קורות חיים באזור זה.

כתיבה בפורמט תמציתי

כתיבה בפורמט תמצית מציינת את שנות העבודה, המקום והתפקיד בשורה עד שתיים קצרות לכל מקום עבודה.

כתיבה בפורמט נרחב

כתיבה בפורמט נרחב מציינת בנוסף את תחומי האחריות שהיו בתפקיד ואף הישגים שקצרתם בעבודה.

מאחר ורצוי לכתוב דף קורות חיים בן עמוד אחד אתם צריכים להחליט בין שתי החלופות. באופן עקרוני כתיבה נרחבת עדיפה על כתיבה תמציתית והינה מכירתית יותר. המלצתנו: בחרו בכתיבה תמציתית אם לאחר שהורדתם את הפרטים התפלים בקורות החיים שלכם, עדיין נותר לכם מסמך בין עמוד וחצי ובחרו בכתיבה נרחבת ביתר המקרים.

דוגמא לכתיבה תמציתית:

2005- היום חברת "תבל ותבל אסטרטגיה ושיווק". – מנהל פרויקטים.

דוגמא לכתיבה נרחבת:

2005- היום חברת "תבל ותבל אסטרטגיה ושיווק". – יועץ אסטרטגי, במסגרת התפקיד:

•           ניהול צוות העובדים במחלקת השיווק

•           קביעת אסטרטגיה שיווקית

•           ניהול המוצרים ותקציב הפרסום

•           יצירת שיתופי פעולה עסקיים

 אתם לא חייבים לכתוב כל מקום עבודה שעבדתם בו, אך שימו לב כי מראיינים מחפשים "חורים" בזמן העבודה שלכם ואם אתם מנסים להעלים מקום עבודה בו הייתם שנתיים, כי רבתם עם הבוס, סביר שרק תחמירו את החדש אם תעלימו את מקום העבודה. עדיף להכניס מקום עבודה בו עבדתם זמן רב ולא להכניס מקומות עבודה בהם הייתם זמן מועט במיוחד (אלא אם יש לכך הסבר טוב).

זמן העסקה אפשר לציין בשנים (2005-2009) או בשנים וחודשים (04/2005-06/2009). היתרון בשיטה הראשונה הוא שהזמנים נראים ארוכים יותר (אם עבדתם מחודש דצמבר עד ינואר, כלומר רק חודשיים, זה יכול להיראות כשנתיים). היתרון בשיטה השנייה הוא שהיא מדויקת יותר ולכן יוצרת אמינות רבה יותר. המלצתנו היא להיות אמינים ולא ליצור מצג שווא באופן שיטתי ולכן אם עבדתם תקופות ארוכות במקומות עבודה ולא היו לכם תקופות ארוכות של אבטלה שאתם לא מרגישים נוח עימן, כדאי לציין חודשים כדי להבליט זאת. אם אתם רוצים קצת לטשטש את התקופות ולהציג שנה וחצי כשנתיים ולהעלים את החודשיים שטיילתם במזרח, זה בסדר כל עוד זה לא מוגזם ושיטתי, וגם צפו כי עשויים לשאול אתכם ברמת החודשים בראיון העבודה עצמו.

לאחר שאתם ממלאים שדה זה, ומאחר והוא החשוב ביותר, ודאו כי לא רשמתם יותר מדי מקומות עבודה שמעידים על תזזיתיות וכי לא רשמתם את הסיבה לעזיבת מקום העבודה (זה לא מקובל ורק מעורר שאלות). 

שליחויות והתנדבויות

אם יש לכם ניסיון בהתנדבויות או שליחויות. אתם יכולים להכניסו כאן כקטגוריה נפרדת. יש המכניסים התנדבות קטנה תחת שונות ויש המתעלמים מכך לחלוטין בקורות החיים. אם קורות החיים שלכם דלילים אך יש לכם רקע בהתנדבויות, כדאי לכם להכניסו כקטגוריה נפרדת. גם אם מקום העבודה העתידי שלכם מחשיב התנדבות (לדוגמה אם אתם מתראיינים לעמותה או ארגון ציבורי), כדאי להפריד ולתת להתנדבויות מקום משלהן. התנדבויות כוללות גם שליחות במחנה קיץ, הצטרפות כמלווה לפרויקט תגלית או כל דבר אחר שעשיתם שלא על מנת לקבל כסף, גם אם עשיתם אותו בשביל הכיף. התנדבות לשירות לאומי יש להכניס במקום שירות צבאי ולא כאן. 

שליטה במחשבים

סעיף זה הפך רלוונטי מאוד בשנים האחרונות. ציינו כאן את רמת השליטה שלכם בתוכנות ובמערכות הפעלה. אנשי מחשבים צריכים להקפיד על סעיף זה ולציין בו שליטה בחומרה ובשפות תכנות. הדרך המקובלת היא רישום רמת השליטה והתוכנה והמהדרין מוסיפים גרסאות (למרות שזה לא נחוץ).

למשל: שליטה טובה בתוכנות office ומערכות הפעלה Windows, Linux . תכנות בשפות ג'אווה, C++ .

 שפות

ציינו את השפות שאתם מדברים ואת מידת בקיאותכם בהן בקריאה, כתיבה ודיבור. אל תצטנעו. אם אתם מבינים היטב ספרדית ולו מטלנובלות, ציינו זאת: ספרדית ברמה בסיסית.

 שונות

זה המקום לציין התנדבויות אם לא ציינתם אותן קודם. יש הנוהגים להוסיף תחביבים, זה מקובל יותר בחו"ל מאשר בארץ וכדאי לציין רק אם רלוונטי (למשל הטסת טיסנים, אם אתם מתראיינים לתפקיד בחברת אווירונאוטיקה). יש המאחדים את הסעיפים על שליטה במחשבים ושפות ומכניסים אותם כאן יחדיו.

רבים נוהגים להוסיף תחת סעיף זה גם את המשפט "המלצות יימסרו לפי דרישה" (בהנחה שאכן יש לכם המלצות או טלפונים של ממליצים כמובן).

תמצית

כאן כדאי להוסיף תכונות אופי בולטות אשר מתאימות לעסוק המתבקש לדוגמא:

ניסיון רב בתכנון, ניהול תקציב ובקרה תקציבית. ראיה ניהולית מערכתית אינטגרטיבית וחשיבה עסקית. ניהול ותפעול מערכת שיווק, מכירה והפצה. מערכת יחסי אנוש טובה מאוד ויכולת הנעת עובדים. דינמי ויצירתי בעל יכולת ניהול מו"מ ברמה גבוהה. הצלחות מוכחות בתחומי ניהול והתייעלות. יכולת למידה גבוהה ותגובה למצבים משתנים. בעל מוטיבציה גבוהה, יוזמה, ויכולתביצוע גבוהה.